| הכוחות המעצבים את הנוף |
ישנם שני כוחות מרכזיים המעצבים את הנוף –
כוחות פנימיים – גיאולוגיה
כוחות חיצוניים – גיאומורפולוגיה
| גיאולוגיה |
מדע העוסק בחקר כדור הארץ, במבנה שלו, בתהליכים היוצרים את הנוף ובסוגי סלעים. אלו הם תהליכים פנימיים אשר מעצבים את הנוף.
מבנה כדור הארץ
כדור הארץ בנוי מ3 שכבות עיקריות –
- גלעין – ממוקם במרכז כדור הארץ, עשוי מחומר מתכתי ודחוס.
- מעטפת – השכבה העיקרית. עשויה ממגמה (חומר מתכתי, מותך וחם) השואף להתפשט. בכך מפעילה לחץ עצום על קרום כדה"א, שגורם לסדקים בקרום ולהיווצרות של לוחות
אשר נעים ע"ג המעטפת זה לצד זה (זרמי ערבול). לעיתים, הלוחות מתנגשים בתנועתם ויוצרים תופעות גאולוגיות (כמו רעידות אדמה, היווצרות הרי געש, רכסי הרים, בקעות וכו'). ללחצים אלו קוראים הכוחות הפנימיים.
- קרום כדור הארץ – שכבה דקה העשויה חומר מוצק ומקיפה את המעטפת. 2 סוגים –
- קרום יבשתי – משמש את הבסיס של היבשות.
- קרום אוקיאני – משמש כקרקעית האוקיינוסים.
טקטוניקת הלוחות – תזוזת היבשות
התיאוריה סבורה כי קרום כדה"א בנוי מ22 לוחות אשר נעים על גבי המעטפת.
התיאוריה של ואגנר
תיאורית נדידת היבשות הועלתה לראשונה ע"י אלפרד ואגנר מגרמניה. התיאוריה טוענת כי היבשות כיום היו בעבר יבשת אחת עצומה שכונתה פאנגיאה. הלוחות נעים בעקבות לחצים שהמעטפת מפעילה עליהם. לעיתים הם מחליקים זה לצד זה ולעיתים מתנגשים האחד בשני. לפי תיאוריה זו, החלק החיצוני של כדה"א נמצא בתנועה מתמדת, ולפני מיליוני שנים כל יבשת הייתה במקום אחר.
ים טתיס
שמו של אוקיינוס, שלפי תאוריית טקטונית הלוחות התקיים בעבר והפריד בין היבשות "לאוראסיה" בצפון ו"גונדוונה" בדרום, בצידן המזרחי. יבשות אלו התפצלו מהיבשת הקדומה פאנגיאה.
אוקיינוס זה כמעט נעלם עם השנים בעקבות תזוזת הלוחות בקרום כדה"א והתקרבות אירופה, אפריקה וחצי האי ערב. כיום, שרידו היחיד הוא הים התיכון. ים טתיס מילא תפקיד חשוב
בתולדות הגאולוגיה של ארץ ישראל – בעבר שכנה א"י במעמקיו. לאחר שנחשפה, ים הטתיס שטף את האיזור, נסוג וחוזר חלילה מס' פעמים בעידנים שונים. כתוצאה, נוצרו שכבות חול וגיר זו מעל זו.
זרמי ערבול (זרמי קונבקציה)
זרמי הערבול הם הגורם המניע את הלוחות אשר מרכיבים את פני כדה"א. בעומק כדוה"א שורר
חום רב (4000-5000 מעלות צלזיוס, סמוך לגרעין) המתפזר בזרמים, כלפי מעלה – במעטפת. המגמה במעמקי המעטפת חמה מאוד ולכן היא עולה ומתקרבת אל הקרום (שקר יותר מהמעטפת). כשהיא מגיעה לקרבתו, היא מתקררת ושוקעת מטה. כשהמגמה מגיעה מטה, היא מתחממת שוב, עולה למעלה, מתקררת וחוזר חלילה. היכן שחומר עולה מן המעטפת – הלוחות הטקטוניים מתרחקים זה מזה. היכן שהמעטפת מתחילה לשקוע כלפי מטה – הלוחות מתנגשים אחד בשני,
ולוח אחד מתחיל לשקוע לתוך המעטפת.
הלוחות נעים ב3 דרכים מרכזיות
הפחתה \ סגירה – תנועה של סגירה. לוח ימי נכנס (מופחת) מתחת ללוח יבשתי, משום שהוא כבד יותר. בתהליך זה נוצרים הרים גבוהים ליד החוף, ובמקביל נוצר בים "תהום בבקע". החיכוך בין הלוחות יוצר רעידות אדמה והתפרצויות געשיות רבות. לדוגמה – תהום אטקמה מול הרי האנדים הגבוהים.
פתיחה \ התרחקות – תנועה של פתיחה. שני לוחות מתרחקים זה מזה, ונוצר שטח ימי אשר גדל במהלך השנים. לדוגמה – היווצרות ים סוף, אשר הולך ומתרחב, כחלק מהשבר הסורי אפריקאי – התרחקות של חצי האי ערב מאפריקה.
החלקה – תנועה אופקית של שני לוחות צמודים. הלוחות נעים
במקביל אחד לשני, באותו כיוון או בכיוונים מנוגדים ובמהירות
שונה. נוצר חיכוך מתמיד. לדוגמה – בשבר הסורי אפריקאי יש
תנועת החלקה אופקית בין הלוח הערבי של ירדן ללוח של
ישראל ואפריקה.
טבעת האש
טבעת האש היא סדרה של רכסים והרי געש באורך של 48,000 ק"מ, המקיפים את האוקיינוס השקט. במקביל לרכסי ההרים, יש תהומות אוקיאניים. תופעה זו נובעת מתזוזת הלוחות היבשתיים הסוגרים באיטיות את האוקיינוס השקט, אשר הולך ומצטמצם. איזור זה מועד לרעידות אדמה.
מפת כדור הארץ – מבנה גיאולוגי
מפה זו מתארת את התהליכים הגיאולוגיים העיקריים שעיצבו את הנוף בעולם. יש להוציא את כל המידע המתקבל ממפה זו באמצעות המקרא.
נתונים שניתן להוציא מהמפה הגיאולוגית
- אזור מפגש לוחות – קווים שחורים ואפורים עבים
- כיוון תנועת הלוחות – חצים שחורים
- שם הלוח \ שם הגוש
- תהליך גיאולוגי – לפי מקרא צבעים
- הימצאות של הרי געש וסוגי מסלע
- תקופות גיאולוגיות עיקריות
היווצרות הנוף בכדור הארץ
הכוחות הפנימיים אחראים להיווצרות הנוף בכדור הארץ (הרים, בקעות וכו').
2 צורות עיקריות –
- קימוט – תוצאה של לחץ אנכי ואופקי על שכבות סלע גמישות.
- שברים – תוצאה של לחץ אנכי ואופקי על שכבות סלע קשיחות.
ככל שהתקופה קדומה יותר, כך כוחות חיצוניים שחקו יותר את תוצאות הכוחות הפנימיים, ולכן
הם נמוכים יותר כיום. כלומר, איזור הררי גבוה מאוד יהיה בדר"כ צעיר, שכן הוא עדיין לא נשחק
ע"י תהליכי בלייה, לעיתים הוא עדיין מתרומם ופעיל וולקנית חלקית.
אזור רמתי יהיה בדר"כ וותיק יותר – הוא עבר תהליכי בלייה וסחיפה, ולכן הוא מתון.
סלעים
קרום כדור הארץ בנוי מסוגי סלעים שונים.
3 קבועות עיקריות –
- סלעי יסוד – עשויים מגמה
- סלעי תהום – מגמה שנקרשה בתוך קרום כדור הארץ ללא מגע עם אוויר (למשל גרניט)
- סלעי פרץ – מאגמה שפרצה על פני השטח, ונקרשה במגע עם האוויר (למשל בזלת)
- סלעי משקע
- יבשתיים – נוצרו כתוצאה של תהליך בלייה של הסלעים המאגמתיים. החומר שהתבלה התלכד מחדש לכדי סלעי משקע חדשים (כורכר, אבן חול).
- ימיים – נוצרו במקומות שהיו מכוסים בעבר במשטחי מים (אוקיינוסים וכו').
מכילים בתוכם מאובנים, שרידי צמחייה קדומה וכו'. הנפוצים ביותר הם סלעים
ממוצא גירי: קרטון, דולומיט ואבן הגיר.
- כימיים – נוצרו באגנים סגורים ללא ניקוז. שקעו בהם מינרלים שונים כמו מלח בישול, גבס וכו'.
- סלעים מטמורפיים – מותמרים
מטמורפוזה = שינוי צורה. סלעים ששינו את התכונות הפיסיות והכימיות שלהם בעקבות
תנאי חום או לחץ קיצוניים. למשל – אבן גיר שהפכה לשיש.
עיצוב הנוף על ידי תופעות גיאולוגיות
- יצירת רכסי הרים
באזורים בהם יש תנועה של הפחתה (התקרבות) נפגשים שני לוחות טקטוניים ויוצרים רכסי הרים (איזורי קימוט). לדוגמה – רכס הרי האלפים, הרי ההימלאיה.
- רמות – נוף בזלתי
התפרצות הרי געש יוצרת נוף געשי, המכוסה בסלעי בזלת. במקרים רבים, כשיש זרימה רבה
של לבה ע"פ השטח, הנוף נהיה שטוח. כלומר, זהו מישור מוגבה. לדוגמה – רמת הגולן.
- בקעות \ שברים
באזורים בהם יש תנועת פתיחה (התרחקות) ו \ או תנועת החלקה, נוצרות בקעות. לדוגמה – השבר הסורי אפריקאי.
- אגמים \ ימות
באזורים בהם יש תנועת פתיחה (התרחקות) ו \ או תנועת החלקה, נוצרות בקעות. בעקבות כך אזור זה נעשה נמוך יחסית וזורמים אליו נחלים אשר יוצרים אגמים או בעקבות הפשרת שלג באזור. לדוגמה – הימות באתיופיה, לאורך השבר הסורי אפריקאי.
- קשתות האיים באוקיינוס השקט
סביב האוקיינוס השקט מצויים גבולות בין מס' לוחות אשר מתרחשות ביניהם פעולות התנגשות ודחיקה בלתי פוסקות. בעקבות הפעילות המרובה של רעידות אדמה והרי געש באיזור זה,
הוא מכונה "טבעת האש". באיזור זה מצויות מס' שרשראות איים בצורת קשת. קשתות איים
אלו נוצרו באזור זה מכיוון ששם שוקע הקרום הימי מתחת לשולי היבשת, אשר שקועה מתחת
לפני הים.
מאפייני הקשתות –
- כולן בצורת קשת – צידה הקמור של הקשת פונה לאוקיינוס, וצדה הקעור פונה ליבשת.
- בצד הקמור של קשתות האיים יש תהומות או תעלות עמוקות, היוצרות שקעים עמוקים לאורך אלפי קילומטרים. לדוגמה, שקע מריאנה בין יפן לפיליפינים שעומקו כ11,000 מ'.
- באיזור של קשתות האיים יש רעידות אדמה מרובות. ככל שמתרחקים מהאיים או מהאוקיינוס ומתקרבים ליבשת הסמוכה – מוקד הרעידות הולך ומעמיק.
- בקשתות האיים יש פעילות געשית אינטנסיבית, והרי הגעש באזוריהן פעילים מאוד.
- איים געשיים (נקודה חמה)
באזורים מסוימים בעולם מתרחשת פעילות געשית גבוהה. חלקה מצויה באזור הנמצא לאורך
קווי הגבול בין הלוחות וחלקה באזורים אחרים. מקור פעילות זו נמצאת במעמקי כדור הארץ, במקומות הפולטים חום ומאגמה באופן תמידי. מקור המאגמה הפורצת בנקודות אלו הוא
במעמקי המעטפת של כדה"א. בנקודות אלו, הנקראות "נקודות חמות", מתרחשים תהליכים
שאינם ברורים עדיין לאדם, היוצרים אנרגיית חום גבוהה במיוחד. במקומות מסוימים באוקיינוס מתרחשות התפרצויות חוזרות של מאגמה שיוצרות איים געשיים חדשים המתרוממים מעל פני הים. לדוגמה – איי הוואי.
תופעות טבע כתוצאה מפעילות גיאולוגית של תנועת הלוחות
- רעידות אדמה
רעידות אדמה נגרמות בעיקר כתוצאה של תנועת שבירת לוחות כדה"א (טקטונית הלוחות) או באזור של פעילות וולקנית. בעת חיכוך בין לוחות טקטוניים משתחררת אנרגיה או לחץ. לא ניתן לחזות רעידות אדמה. את עוצמת הרעש מודדים באמצעות סולם ריכטר לפי כמות האנרגיה שהשתחררה.
רעידות אדמה גורמות לנזק בחיי אדם ובתשתיות שונות. ההתמודדות עמן נעשית בהתאם לרמת הפיתוח של המדינה, סדרי עדיפויות, תדירות רעידות האדמה ועוד.
הכיצד?
- חיזוק מבנים ובנייתם בהתאם לתקן עמיד ברעידות אדמה (דורש ידע והון).
- הדרכה, תרגול וחינוך האוכלוסייה להתנהגות בזמן רעידת אדמה.
- הכשרת צוותי רפואה, חילוץ והצלה באזורים שפקדה אותם רעידת אדמה.
במדינות מפותחות מס' הנפגעים נמוך יותר ביחס למדינות מתפתחות, מכיוון שהתשתיות והמבנים בהן מותאמות לרעידות אדמה ויש בהן צוותי סיוע, הצלה ורפואה מיומנים יותר. עם זאת, במדינות מפותחות הנזק הכספי לא בהכרח יהיה נמוך יותר, מכיוון שהתשתיות עצמן בעלות ערך רב יותר.
- פעילות וולקאנית
היווצרות הרי געש והתפרצותם. הפעילות הוולקנית מתרחשת בעיקר בנקודות החולשה של
כדה"א – אזור מפגש לוחות, בהן המגמה מוצאת נקודת פריצה החוצה בסדקים, דרך הרי געש,
בים וביבשה (למשל בטבעת האש, נקודות חמות, אזורי פתיחה והתרחקות של לוחות טקטוניים ואזורי הפחתה). הרי הגעש פולטים לבה, גזים רעילים ואפר געשי, במידה ובכמות המשתנה בין
אחד לשני. ברוב המקרים ניתן לחזות התפרצות של הרי געש.
חסרונות הרי הגעש
- הרס, כיסוי וקבורה של יישובים כפריים, תשתיות ושדות חקלאיים הנמצאים במרגלות הר הגעש, באמצעות לבה או אפר געשי.
- קורבנות בנפש – הרג ופציעת בני אדם.
- זיהום אוויר, ובמקרים קיצוניים גשם חומצי (בעיקר בעקבות האפר הגעשי הנפלט). בעקבות כך נוצרת השפעה על אפקט החממה ונפגעים נתיבי טיסה.
יתרונות הרי הגעש
- הלבה והאפר הוולקני מכילים מינרלים רבים. כשהלבה מתפוררת, הקרקע הופכת לפורייה. לכן, בעיקר במדינות המתפתחות, קיימת אוכלוסייה כפרית רבה בשולי הרי הגעש.
- פיתוח תיירות
- צונאמי
גל ענק הנוצר מרעידת אדמה חזקה בלב הים. לאחר רעידת האדמה בלב הים, נוצר הדף של
מים הנדחפים במהירות לכיוון חוף הים. ככל שהגל מתקרב אל המים הרדודים, בקרבת החוף, הוא
צומח ועולה לגובה רב יותר (בעקבות עליית קרקעית הים).
לא כל רעידת אדמה במרכז הים יוצרת גלי צונאמי – הדבר תלוי בעוצמתה, עומקה, בכיוון תנועת הלוחות וכו'. רוב אירועי הצונאמי נוצרים באזורים בהם יש תהליך "הפחתה".
נזקי הצונאמי
- הרס תשתיות, בניינים, שטחים, חופים וכו'.
- קורבנות בנפש – הרג ופציעת בני אדם.
- נזקים תיירותיים.
התמודדות
- ניתן להתריע על סכנה לצונאמי ע"י מכשור המפוזר ברחבי האוקיינוס. עם זאת, מדינות ברמת פיתוח נמוכה אינן תמיד בעלות האמצעים לפיתוח מערכת ומידע לתושבים.
- הדרכה, תרגול וחינוך האוכלוסייה להתפנות מהחוף אל עבר מקום גבוה יותר.
- הקמת סכרים וחומות סמוך לקו המים או בסמוך לאזור מיושב, במטרה למנוע הצפה.
- גייזרים ומעיינות חמים
באזורים געשיים רבים נובעים מעיינות חמים ופורצים גייזרים לוהטים.
גייזרים הם מזרקות של קיטור חם או מי תהום (שהצטברו מתחת לקרקע באיזור הגייזר) רותחים, הפורצים מפתח צר באדמה. באזורים הגעשיים, המאגמה החמה חודרת למקומות קרובים לפני השטח ומחממת שכבות סלעים סדוקים, המכילים את מי התהום שנאגרו בהם.
העלייה בטמפרטורה מסבירה את מנגנון ההפעלה של הגייזרים – מי תהום נקווים בסמוך לכיס מגמה בעומק של ק"מ אחד, מתחממים ל 100̊, רותחים והופכים לקיטור. הקיטור פורץ לפני השטח
בצורת סילון רותח. כשהוא בא במגע עם האוויר המים מתקררים וצונחים חזרה לקרקע, מחלחלים פנימה, מתחממים ושוב פורצים אל פני השטח – וחוזר חלילה.
המעיינות החמים "יונקים" חום מכיסי מאגמה הנמצאת ליד מקום נביעתם. כשהמים מתחממים,
הם ממיסים מינרלים בעלי סגולות מרפא אשר מצויים בסלעים. המינרלים נאגרים במים, ובמקום נביעת המעיין הם משמעים כמעיינות מרפא.
יתרונות
- תיירות מרפא
- הפקת אנרגיה
מחצבים
הימצאות מחצבים מסוימים במקום כלשהו יכולה להעיד על תנאי אקלים וגיאולוגיה שהיו בעברו.
פחם
הפחם הוא סלע אורגני הנוצר מצמחייה צפופה שנקרבה והתאבנה במשך מליוני שנים.
כיום, מרבית הפחם נכרה באזורים בהם היה אקלים לח, יחד עם כמות משקעים גבוהה וטמפרטורה גבוהה. תנאים אלו הצמיחו יערות.
תהליך היווצרות הפחם – צמחייה נפלה ונרקבה בתוך גופי מים (ביצות) ללא נוכחות חמצן. כתוצאה משינויים גיאולוגיים ונסיגות \ הצפות של הים, שכבות הצמחייה הרקובה כוסו באדמה ובסלעים שלחצו עליהם. כל זה נענשה באיזורי קימוט.
ריכוזי פחם מרכזיים בעולם
- אסיה ואירופה – לאורך הקימוט ההרציני והאלפיני
- צפון אמריקה – לאורך הקימוט ההרציני
נפט
תנאים הכרחיים להיווצרות נפט
- טמפ' מים לא גבוהה ועומק לא רב – יאפשרו את שקיעת החומר.
- סלעי מאגר – סלעים נקבוביים: סלעי גיר ודולומיט.
- סלעי חיפוי – סלעים בלתי-חדירים המונעים את בריחת הנוזל כלפי מעלה: גבס.
- מבנה של קמר אשר מונע את בריחתו.
גיאומורפולוגיה
מדע העוסק בתהליכים המעצבים את פני השטח, ובצורות הנוף שהם יוצרים על פני כדה"א.
הכוחות החיצוניים גורמים להנמכת \ השטחת הנוף.
3 תהליכים מרכזיים המעצבים את הנוף
- בלייה \ שחיקה
תהליך בו סלע מתפרק ומתפורר ע"י כוח חיצוני (כמו רוח ומים).
3 סוגי בלייה –
- בלייה מכנית \ פיזית
הסלעים נסדקים ומתפרקים בעקבות הבדלי טמפרטורות, או שהם נשחקים ומתפרקים במהלך נדידתם (באמצעות כוח של זרימת מים \ נשיבת רוח). הסלע מתפרק באופן מכני – משנה את
צורתו אך לא את הרכבו. בלייה זו מאפיינת אקלימים מדבריים או קפואים, בהם יש לחות מועטה.
קפיאה והפשרה של מים בסדקי סלעים
מים מחלחלים לסדקים שבסלעים וממלאים אותם. כשהמים קופאים הם מתרחבים, לוחצים על
דפנות הסדק ומרחיבים אותו. המים מפשירים, ומים נוספים נכנסים לסדקים. המים קופאים שוב, מרחיבים את דפנות הסדק וחוזר חלילה. לאחר פעמים רבות של תהליך קפיאה והפשרה, חלק מהסלע ניתק ונופל.
- בלייה כימית
סלעים מתמוססים ומתפוררים כתוצאה משינויים בהרכב הכימי. מאפיינת איזורי אקלים ממוזגים.
קארסט – צורת נוף הנוצרת בתהליך ארוך ואיטי בו מי גשמים מתחברים לפחמן דו-חמצני באוויר וחודרים אל הקרקע. בתוך הקרקע, מתווסף למים פחמן דו-חמצני נוסף והם הופכים לחומצה חלשה. החומצה מגיעה לסלעי הגיר באדמה, ממיסה אותם ויוצרת מערות וחללים, דרכם המים מתנקזים וזורמים אל הים.
הגיר שהומס במים שוקע במערות, ויוצר נטיפים וזקיפים.
נטיפים וזקיפים – מים חומציים שהמיסו את סלע הגיר מטפטפים באיטיות מתקרת המערה. הפחמן הדו-חמצני בטיפות המים מתנדף, והסידן המומס בהם מתגבש ונשאר כמשקע גירי ע"ג התקרה – נטיף. טיפות המים שלא התאדו נוזלות לקרקעית המערה, שם הן מתאדות ומשקיעות את הגיר – זקיף.
מערה קרסטית – חלל תת קרקעי שנוצר בעקבות זרימת המים בין סדקי הסלע והמסת הסלע.
מעיין קרסטי – שכבת סלע המכילה מחילות שנוצרו כתוצאה מהמסה כימית. מים מחלחלים לקרקע, נכנסים למחילות וזורמים בהן. כשהשכבה זזה מעלה ונשברת, נוצר למים מעבר והם פורצים החוצה.
התופעות הקרסטיות הן אטרקציות תיירותיות, סביבן האוכלוסייה המקומית יכולה לפתח כלכלה
(בתי מלון, מסעדות וכו'). ענף התיירות מכניס מטבע זר שחשוב למדינה. מערות נטיפים והמגדלים הקארסטיים מושכים מאות אלפי תיירים מדי שנה המגיעים לצפות בתופעות ייחודיות אלו.
- בלייה ביולוגית
בלייה הנגרמת באופן ישיר \ עקיף ע"י בעלי חיים וצמחים, הן בדרך מכנית והן בדרך כימית.
למשל, עצים וצמחים הגדלים בין סדקי סלעים יכולים לשבר ולפרק אותם, ובדרך זו תתבצע בלייה מכנית. עם זאת, הם יכולים להפריש חומצות הממיסות סלעים, ובדרך זו תתבצע בלייה כימית.
- סחיפה \ הסעה
הסלע מתבלה. בעקבות כך, החומרים הבלויים מתנתקים ממקומם, ומובלים (מוסעים) למקומות אחרים באמצעות מים, רוח או קרחונים.
- השקעה
החומרים שהוסעו נעצרים ומושקעים במקום אחר. בדרך זו נוצר נוף חדש.
עיצוב הנוף על ידי מים
- נהר מפותל
רוב נהרות העולם לא זורמים בקו ישר. נהרות מפותלים רבים יוצרים נפתולי נהר. לעיתים הנפתולים קבועים, אבל במקרה בו העמק רחב ומישורי, הנהר משנה את הזרימה שלו ויוצר נפתולים חדשים
או עזובים, בהם לעיתים נוצר אגם המתייבש עם הזמן.
הכיצד?
- מי נהר מתחתרים בסלע ויוצרים נפתול מפותל מאוד, בעל "צוואר" צר.
- כשזרימת המים מתחזקת,
- הנהר "חותך" וחוצה את הנפתול ומקצר את דרך זרימתו.
- עקב כך נוצר נפתול עזוב, שמהווה בעצם אגם המתייבש עם הזמן.
בנפתולי נהר הזרימה החזקה והמהירה היא בצד הרחב והפתוח של הנפתול – צד אחד שלו מישורי יחסית, בשל השקעת הסחף. לעיתים, הצד התלול שימש להקמת ערים, לצורך הגנה.
- עמקי נהרות
צורתו של עמק משתנה בקטעיו השונים ונקבעת בעיקר לפי כמות הגשם באזור, מהירות זרימת המים, שיפוע המדרון וסוג הסלע. בדר"כ, בחלק העליון של הנהר יהיו עמקים צרים אשר יתרחבו בחלקו התחתון.
הנהר יכול ליצור עמק קניוני – כשזרימת המים מהירה בחלק העליון של הנהר, מימיו חותרים לעומק ויוצרים קניון צר ועמוק בעל קירות זקופים ותחתית צרה ועמוקה. לפעמים נוצרים קניונים גם בחלק האמצעי והתחתון של הנהר. קניונים נפוצים באזורי הרים ובאזורים צחיחים \ צחיחים למחצה, בעקבות ירידת גשמים חזקים וקצרים אשר יוצרים שטפונות.
בעמקי נהרות ניתן להקים סכרים מלאכותיים בהם תנוצל זרימת המים והפרשי הגבהים לפעילות של תחנות חשמל. באגם הנוצר מאחורי הסכר ניתן לפתח תיירות, ולנצל את המים להשקיית שטחים חקלאיים.
- מישור הצפה
כשנהר עולה על גדותיו, הוא משקיע חומר סחף בגדות הנהר. דבר זה יוצר אזורים מישוריים ושטוחים המכוסים בקרקע פוריה. אם השקעת הסחף חוזרת על עצמה מס' פעמים, היא יוצרת סוללות טבעיות הנקראות "סוללות גדה".
השפעה על האדם
- מכיוון שהמישורים פוריים, הם מתאימים לבנייה ועיבוד חקלאי.
- הנהר יכול לשמש כנתיב תחבורה להעברת סחורות.
- הנהר משמש כמקור מים מתוקים.
אם נראה במפה כלכלית קרקע פורייה הנמצאת בקרבת נהר, ניתן להסיק כי בדר"כ זהו מישור הצפה או עמקי נהר.
- מפלים
מקום בנהר, בו מי הנהר נופלים בבת-אחת ממקום גבוה למקום נמוך.
תהליך היווצרות – מפל נוצר בעקבות זרימת מים השוחקת את הסלע בתהליך בלייה. כשהמים מגיעים לשכבת סלע רכה (שעמידה פחות בבלייה משכבת סלע קשה), הם שוחקים במהירות את הסלע ויוצרים פערי גבהים בין שכבות הסלע השונות.
השפעה על האדם
- נפילת המים יכולה לשמש כמקור ליצירת חשמל
- תיירות
- דלתא
כשנהר משקיע סחף רב בים או בימה, נוצר שטח יבשתי חדש בתוך הים. הדלתא היא אזור מישורי, ולעיתים מופיעים בה פיצולי נהר וחלקה מוצף מים (ביצות).
תנאים להיווצרות דלתא
- סחף רב של הנהר
- זרמי ים לא חזקים (אחרת הם יסחפו את הסחף וימנעו את ההיווצרות)
- ים רדוד
השפעה על האדם
- בשל אדמת הסחף היוצרת את הדלתא, האדמות פוריות מאוד. בשל כך האיזור מנוצל לרוב ע"י האדם לצורך גידולים חקלאיים.
- חומרי הסחף משמשים מזון לדגים, ובכך השפך בדר"כ עשיר בדגה, דבר המאפשר דייג.
לרוב, איזורי הדלתאות בעולם מיושבים בצפיפות גבוהה, כמו בדלתא של הנילוס.
- אסטואר – חוף משפך
שפך נהר בצורת משפך, אשר קודקודו ממוקם ביבשה. זרם הים חזק מזרם הנהר, ושניהם שוחקים את גדות הנהר הקרובות לאזור השפך וכך מרחיבות אותו במהלך הזמן. דבר זה מתרחש באזורים בהם יש גאות ושפל חזקים, והנהר לא מסיע מספיק סחף למען יצירת דלתא. מפרץ סנט-לורנס הוא האסטואר הגדול בעולם, וריו דה-לה פלטה הוא האסטואר הרחב בעולם.
- אגמים \ ימות
מים הזורמים על פני השטח ומתנקזים ע"י יובלים, נחלים ונהרות למקום הנמוך ביותר – בדר"כ לים. כשיש שטח נמוך ביבשה המושך אליו את המים, יתרחש ניקוז פנימי שיוביל ליצירת אגם.
- מפולות בוץ \ גלישת קרקע
תנועת בלית – תהליך גיאומורפולוגי בו קרקעות, חולות וסלעים נעים במורד מדרון בהשפעת כוח הכבידה.
הגורמים להתרחשות תנועות אלו (בהתבטאות כמפולות, גלישות קרקע, הדרדרות סלעים וזרימת בוץ \ חלקי סלעים). הן תנועות הנגרמות בפתאומיות בעקבות אירועים עוצמתיים וקצרים.
למשל –
- גשמים עזים
- מפולות שלגים
- סופות שלגים
- רעידות אדמה
- התפרצויות געשיות
כשאירועים אלו מתרחשים באזור בעל מדרונות תלולים המכוסה בקרקע רכה ומסלע רופף – הם גורמים לאסונות טבע קשים. בנוסף, יש לכך מחיר כלכלי, בעקבות פגיעה בתשתיות, במבנים, בכיסוי צמחייה ובחסימת צירי תנועה.
קרקעות חשופות (עקב כריתת יערות) הממוקמות על מדרונות הרים מושפעות יותר מהגורמים הנ"ל מכיוון ששורשי העצים והצמחים אוחזים בקרקע ובעת כריתתם הקרקע "נחלשת".
עיצוב מדבריות
מדבר אבנים (חמדות)
שטח מדברי, המכוסה בחצץ בגודל משתנה. באזור החמדה אין חומר דק (טין או חרסית) שיכול להיות מובל ברוח. בעקבות כך שכל החלקיקים הדקים כבר הוסרו ע"י הרוח, איזורים אלו
בלתי-פוריים וחסרים כמעט לחלוטין מצמחייה.
מדבר חולות (דיונות)
גבעות חול שנוצרו ע"י הרוח. חולות סחף הובלו ע"י הרוח מחופי הים. בתהליך השקעה
(הרבדה) ארוך נוצרו דיונות חול ענקיות, הנודדות עם הרוח. למשל – הדיונות של מדבר סהרה.
מליחות
כשיש שטח בעל ניקוז פנימי המצוי באיזור חם, יהיו 2 תוצאות –
- כל המים יתאדו, והמלח שהיה בהם יישאר על הקרקע – מלחה.
- חלק מהמים יתאדו, ויתקבל אגם מלוח מאוד.
עיצוב קרחוני
תקופת הקרח – בעבר היו תקופות קרח ארוכות, שהאחרונה ביניהן הסתיימה לפני 10,000 שנים. בתקופות אלו הקטבים גדלו והגיעו אל היבשות. אזורים רבים עוצבו ע"י קרחונים, ולאחר שהקרחונים הפשירו נחשפו עמקים והרים. כיום אזורים אלו אינם מכוסים בקרח.
קרחוני עמק – קרחונים הנמצאים בעמקי ההרים הגבוהים.
כיצד הקרחונים עיצבו את הנוף?
הקרחונים נושאים וסוחפים את כל העומד בדרכם, בזמן שהם זזים.
תנועת הקרחון
הקרחון נע, בעקבות משקלו הרב ובשילוב עם כוח הכבידה, למקום נמוך. עם התקדמות הקרחון
כלפי מטה, הוא הורס ושוחק כל מה שעומד בדרכו – שובר את הסלעים ושוחק את קרקעית ושולי העמק.
צורות נוף באיזורי קרחונים
עמק U (עמק קרחוני)
עמק עמוק וצר עם תחתית רחבה מאוד, במרכזו ערוץ נהר \ נחל.
רוב עמקים אלו נמצאים בצפון-אירופה, באיזורים שכוסו בעבר בקרחונים.
השפעה על האדם
אדמת הסחף שהצטברה בעמק מעודדת התיישבות ומאפשרת גידול חקלאי באזורים הררים.
פיורד
מפרץ צר, ארוך ועמוק הנוצר ע"י קרחון ונכנס אל הים.
הפיורד נוצר בתקופה בה היה בעמק קרחון שיצר עמק U. המשקל הרב של הקרחון שחק את קרקעית העמק אל מתחת למפלס הים, ומי הים לא יכלו לחדור לעמק כי הקרחון חסם את דרכם. לאחר שהקרחונים נמסו, מי הים חדרו לעמק, שמפלסו היה נמוך משל הים.
פיורדים נפוצים בנורבגיה, אלסקה וניו-זילנד.
השפעות על האדם
- מכיוון שהפיורדים מוגנים מרוחות ומגלי הים, הם נוחים לעגינה ושיט ולכן ניתן לפתח
באיזור כלכלה מבוססת תיירות. - הפיורדים עשירים בדגים שניתן לדוג ללא יציאה לים הפתוח. ניתן להקים ערי דיג ונמלים.
אגם קרחוני
אגם שמקורו בקרחון שהפשיר. המים לא מצאו דרך זרימה או ניקוז, ולכן השקעים הסמוכים לפסגות ההרים התמלאו במים ונוצרו אגמים אלו. נפוץ באזורי האגמים בסקנדינביה, מזרח ארה"ב וקנדה.