גלעין ושוליים

 

 

במדינת ישראל יש גלעין התיישבותי ואיזורי שוליים.

איזור הגלעין הוא מרכז הארץ ומישור החוף (מחדרה עד גדרה, גוש דן) והוא בנוי בצפיפות
(בניינים גבוהים ומיעוט שטחים ירוקים). ישנם גלעיני משנה כמו ירושלים, באר שבע וחיפה.
איזור השוליים הוא הנגב והגליל, והוא מתאפיין בבנייה נמוכה, ריאות ירוקות ופארקים רבים, אוכלוסייה דלה, שירותים ברמה נמוכה ופעילות חברתית-תרבותית-כלכלית מעטה.

ככל שמתרחקים מהגלעין אל כיוון השוליים, צפיפות האוכלוסייה יורדת.

ממשלות ישראל לאורך הדורות נתנו מענקים ועדיפות לאזורי הפיתוח, כדי לעודד הגירה אליהם.
כל ממשלה הגדירה לעצמה את איזורי הפיתוח והעדיפות הלאומית והקצו להם משאבים למען
עידוד תעשיה שתספק תעסוקה ותעודד מעבר לשוליים. בשנות החמישים, בעקבות העלייה, הוקמו בשוליים עיירות פיתוח רבות במטרה לעודד פיזור אוכלוסייה, יישוב הארץ והורדת הלחץ מהגלעין.

קיים פער חברתי-כלכלי בין הגלעין לשוליים.

רמת החיים בשוליים ובגרעין

  שוליים גרעין
הכנסה נמוכה יחסית. תעסוקה בעיקר מסורתית, חקלאות ושירותים ברמה נמוכה. גבוהה יחסית. תעסוקה בעיקר בשירותים ברמה גבוהה (היי-טק) ומיעוט בתעשייה מסורתית וחקלאות.
השכלה נמוכה יחסית. השקעה מעטה של המדינה בחינוך, פחות מרכזים אוניברסיטאיים. גבוהה יחסית. השקעה רבה של המדינה בחינוך, מרכזים אוניברסיטאיים, מכללות.
פעילות עסקית בסיסית וברמה נמוכה יחסית. בדר"כ עסקים מקומיים או אזוריים, כמעט ואין פעילות עסקית מחוץ לעיר או בינ"ל. גבוהה מאוד. עסקים ארציים ובינ"ל.

 

רמת הפיתוח בשוליים ובגרעין

  שוליים גלעין
נגישות מעטה. מיעוט תשתיות (כבישים, מחלפים ומסילות ברזל), תחבורה ציבורית בתדירות נמוכה. רבה. ריבוי תשתיות (כבישים, מחלפים ומסילות ברזל), תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה.
תעסוקה אבטלה רבה. תעסוקה בעיקר בחקלאות, תעשייה ושירותים ברמה נמוכה. היצע תעסוקתי דל. מעט אבטלה. תעסוקה בעיקר בשירותים ברמה גבוהה, מיעוט בתעשייה וחקלאות. היצע תעסוקתי רב.
כוח אדם לרוב לא מקצועי או מיומן. לרוב מקצועי ומיומן.
השקעות מעט, בעיקר יזמות מקומית או מדינית למטרת פיתוח. מרובה, בעיקר בינ"ל וארצית להקמת עסקים וחברות.
הגירה אל הגלעין, במטרה למצוא תעסוקה והכנסה שתוביל לרמת חיים גבוהה יותר. אל השוליים, במטרה למצוא איכות חיים גבוהה יותר. כמו כן, מגלעין לגלעין אחר, מסיבות כלכליות \ תעסוקתיות.

צמצום הפערים

 

חיזוק גלעיני המשנה – חיפה ובראש שבע

  • עידוד השקעות ע"י מענקים לחברות ותמיכה בהקמת תעשייה עתירת ידע.
  • "חוק פיתוח הגליל והנגב" – עדיפות ע"י פיתוח מרכזי השכלה, מחקר ופיתוח והקלות מס.

 

הגדלת הנגישות

  • פיתוח נתיבי תחבורה מהירים – יקצרו את המרחק בין השוליים והגלעין ויעודד יציאה מהגלעין אל השוליים.
  • פיתוח כביש 6 – הורדת לחץ מהגלעין.
  • פיתוח מסילות ברזל – הגדלת תדירות הרכבות, דבר שיאפשר הגדלה של כמות הנוסעים ובכך הקלה על התנועה.
  • שדות תעופה – שדה תעופה משלים לנתב"ג 2000 והקמת שדה תעופה בנגב – יצריך
    פיתוח תשתיות, יעסיק רבים, יפתח את תיירות הנגב, יוריד את הלחץ התרבותי-אקולוגי מהגלעין ויגרום להשקעת כסף רב באיזור.

 

הגדרת אזורי עדיפות לאומית

להם ניתנת עדיפות בצורת מתן הטבות ומענקים.

 

פרויקט "בנה ביתך"

בשנים מסוימות בעבר נמכרו קרקעות בשוליים במחיר נמוך במטרה לעודד הגירת אוכלוסייה מהגרעין.

 

שיקום שכונות

פרויקט הפועל מסוף שנות ה70, ומיועד להתמודד עם הפער החברתי ולטפל במוקדי מצוקה והתבלות.

 

 

 

 

בישראל 4 מטרופולינים –

 

  1. תל אביב

הוותיק והמפותח מבין המטרופולינים. שטח המטרופולין הכולל את ת"א והערים סביבה נקרא
"גוש דן". תל אביב היא המרכז הכלכלי הגדול במדינה, והמע"ר שלה כיום הוא נתיבי איילון
(עזריאלי והבורסה בר"ג). בנוסף, קיימים מע"רי משנה, כמו הבורסה לניירות ערך. תעשייה
לא-מסורתית לא מתקיימת בעיר, בעקבות קרקע יקרה.

העיר מתמחה בתרבות, אמנות ובידור.

התיירות משמשת ענף כלכלי מרכזי והמשיכה העיקרית היא בעקבות חוף הים (SSS) ותיירות עסקית.

ת"א סובלת מזיהום אוויר, צפיפות אוכלוסייה ותחבורה הקורסת בעומס ו"מבריחה" זוגות צעירים, דבר הגורם להזדקנות העיר. כמו כן, קיים פער בין תושבי שכונות צפון העיר לדרום העני, בו חיים
גם עובדים זרים רבים, בעקבות מחיר דירות נמוך.

מכיוון שמטרופולין ת"א הוא מרכז תחבורה לאומי, הוא מקושר לכל הארץ. עומסי תנועה רבים
נובעים ממס' סיבות – תנועה רבה, מערכת תחבורה ציבורית שלא עומדת בצרכים ושימוש במטרופולין כאזור מעבר בין חלקי הארץ. התכניות לעתיד הן הקמת רכבת פרברים ורכבת קלה ושיפור מערך האוטובוסים. לפי התחזיות, העומס צפוי לגדול.

 

 

  1. ירושלים

ירושלים היא עיר עתיקה ומטרופולין צעיר, בו חיים כ-800 אלף תושבים שמרביתם יהודים.
זוהי העיר הגדולה בישראל בשטח ובמספר התושבים (אוכלוסייה גדלה מהר עקב ריבוי טבעי גבוה).

ירושלים היא מוקד תיירות ארצי, והתיירות היא ענף כלכלי חשוב בה.

בעיר מתרחש תהליך פרבור ועזיבת העיר למערב (מבשרת ציון, צור הדסה, בית שמש ומודיעין)
או מזרח (מעלה אדומים וגבעת זאב). ישובים דתיים (אפרתה) או חרדיים (ביתר עלית) מושכים אוכלוסייה דתית.

המטרופולין נתקל בקשיי ניהול בעקבות שילוב אוכלוסייה של יהודית-ערבית ודתית-חילונית –
שיתוף הפעולה בין היישובים בעלי האוכלוסיות שונות מועט. בירושלים עצמה קיים קושי בפיתוח, מכיוון שצריך להמנע מפגיעה בדתות השונות.

העיר סובלת ממספר קשיים – עוני, מתח חברתי (יהודים-ערבים, חילונים-דתיים), קשיי ניהול
(בנייה מפוזרת המקשה על בניית תשתיות) וקשיי תחבורה (כביש ראשי אחד לעיר, שכונות גדולות המשמשות למגורים בלבד בעוד המע"ר במרכז היער, רחובות צרים שלא ניתן להרחיב). כמו כן, המצב הבטחוני משפיע על הכלכלה. התכניות לעתיד הן הקמת רכבת קלה (קיימת), סגירת
מרכז העיר לכלי רכב, הוצאת מוקדים לשוליים, שיפור כביש 1 (מת"א לירושלים) ובניית מסילת
ברזל שתקצר את מרחק הנסיעה לת"א.

  1. באר שבע

זהו המטרופולין הצעיר בישראל. באר שבע היא "בירת הנגב". נמצאים בה בתי חולים, בית
משפט ואוניברסיטה, והיא מוקפת טבעות ישובים שהוקמו בשנות ה50-60. בקרבת העיר
הוקמו פרברי מגורים (עומר, מיתר ולהבים) בהם גרה אוכלוסייה צעירה ומבוססת.

בתחילת שנות ה-90, העיר קיבלה מעמד אזור עדיפות א' – הנהנה מתמריצים כלכליים מטעם המדינה. הדבר הביא לעיר השקעות תעשייתיות, והוקמו מפעלי תעשיה מסורתית. בעומר הוקם פארק הייטק.

אוכלוסיית המטרופולין מורכבת בעיקר מיהודים ובדואים. האוכלוסייה הבדואית גדלה מהר
וסובלת מאבטלה רבה, הכנסה מעטה והשכלה נמוכה. כמחציתם גרים בישובים ארעיים ללא
תכנון או שירותים הנהוגים ביישוב.

כלכלת האזור מאופיינת בתעשייה מסורתית ואבטלה גבוהה.

כדי להפוך את באר שבע למטרופולין מבוסס, יש לפתח מערכת תחבורה, להקים מפעלים עתירי ידע ("מרכז הסייבר של ישראל"), לחזק את ערי הנגב, לפתח את יישובי הבדואים ולקדם את
עיר הבהד"ים (בסיסי הדרכה) – העברת בסיסי ההדרכה של צה"ל ממרכז הארץ אל איזור באר שבע, כדי לפנות קרקעות במרכז ולפתח תעסוקה, תשתיות ושירותים באזור זה.

 

 

  1. חיפה

מטרופולין חיפה הוא המרכז הכלכלי של צפון ישראל.

מאפיינים בולטים –

  • רמת חיים גבוהה יחסית לשאר ישראל.
  • אחוז השכלה מעל הממוצע, קיום אוניברסיטה וטכניון.
  • תעשייה – נמל ושני ריכוזי תעשייה: פטרוכימית (בנמל) ועתירת ידע (בדרום).
  • ענף תיירות המתבסס על אתרים היסטוריים, ים וכו'.
  • תהליך פרבור איטי.
  • עיר מעורבת.

כיום העיר מזדקנת, מכיוון שצעירים לא נשארים בה והנמל איבד מכוחו לטובת נמל אשדוד.

כמו כן, העיר סובלת מבעיות תחבורה. לשם כך הוקמו פרויקטים שונים, כגון מנהרות הכרמל והמטרונית.

 

 

ישובים מחוץ למטרופולינים הם ישובים קטנים יחסית, בהם מעט מקורות תעסוקה. כדי לחזקם, המדינה הגדירה אותם בעדיפות לאומית א' (נותנת תמריצים).

התיישבויות

 

 

גליל

בשנות ה70-80 החלה התיישבות יהודית בגליל, במטרה להוביל לאיזון דמוגרפי של האוכלוסייה היהודית והערבית. הרעיון ההתיישבותי של כפרי-תעשייה היה חדש, והוקמו שלושה גושי
התיישבות – שגב, צלפון ותפן, לכל אחד מהם הוקם פארק תעשייה. בשנות ה70-80 הוקמו
מצפים שמטרתם הייתה היאחזות בקרקע. אלו היו יישובים קטנים חסרי בסיס כלכלי, ותושביהם נאלצו לדאוג בעצמם לפרנסה. כיום, מרביתם הפכו ליישובים קהילתיים. ההצלחה באיזון הדמוגרפי הייתה חלקית.

 

 

 

רמת הגולן

לאחר מלחמת ששת הימים החלה התיישבות ברמת הגולן. מטרתה הייתה להבטיח שליטה
ישראלית באזור. הוקמו שני ריכוזים של ישובים יהודיים מבוססי חקלאות, ולאחר מכן נוספו
גם ישובים לא חקלאיים (כמו קצרין). יישובי האיזור הקימו את "החברה לפיתוח הגולן".

 

 

 

בקעת הירדן

כחלק מתכנית אלון (על שם ייגאל אלון, שר בשנות ה60 שטען שישראל חייבת להחזיק בבקעת הירדן) הוקמו יישובים בין בית שאן ליריחו השולטים על הבקעה.

 

 

 

יהודה ושומרון

לאחר מלחמת ששת הימים, הקימו ישובים קהילתיים ביו"ש, מכיוון שלא הייתה אדמה חקלאית. ההתיישבות מתקיימת בתנאי אי-ודאות פוליטית-ביטחונית וסובלת מאירועי אלימות קשים עקב
חיכוך בינה לבין התושבים הערביים באיזור. ממשלות ישראל תומכות כלכלית בהתיישבות
ע"י מתן תמריצים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *