גישות כלכליות – חברתיות במדינה דמוקרטית
גישה ליבראלית
גישה כלכלית-חברתית המגיעה מהשקפת עולם המעמידה במרכז את הפרט ואת חירותו, ובדרך
זו מניחה דגש על ערך החירות. ערך החירות מתבטא בכל התחומים (כולל התחום הכלכלי),
ולכן על המדינה להתערב כמה שפחות בתחום הכלכלי-חברתי, לאפשר יוזמה פרטית ותחרות חופשית, ולדאוג בעיקר לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק. אי ההתערבות תתבטא בהפרטת
שירותים שניתנו בעבר ע"י המדינה, קיצוץ תקציבים ועוד.
גישה סוציאל-דמוקרטית
גישה כלכלית-חברתית המגיעה מהשקפת עולם המעמידה במרכזה את אחריות החברה לפרטים החיים בה. המדינה מנסה לצמצם פערים חברתיים, ולאפשר לפרט תנאים למען מימוש עצמי
ע"י מעורבות גדולה יותר בכלכלה (באמצעות מיסודי, סבסוד, הגדלת קצבאות, העדפה מתקנת, הגדלת ההוצאה הציבורית וכו'). תנאים אלו יאפשרו יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי (שוויון מהותי).
| גישה ליברלית | גישה סוציאל-דמוקרטית | |
|
ערך מרכזי |
חירות
|
שוויון
|
|
סוג הזכויות |
טבעיות (בעיקר)
|
חברתיות (גם) |
|
מידת התערבות המדינה |
מינימאלית "רשת ביטחון". התערבות מינ'. העזרה לנזקקים מינ' ונועדה כדי לאפשר קיום בסיסי. מעודדת כלכלת שוק, יוזמה פרטית ותחרות של הפרט.
|
רבה "טרמפולינה".
|
| אחריות כלכלית על הפרט |
הפרט אחראי לעצמו
|
החברה אחראית על הפרטים בה |
|
המובן של השוויון המודגש |
הסתפקות בשוויון פורמאלי חל רק בתחום הפוליטי (הזכות לבחור\להיבחר) והמשפטי (בפני החוק).
|
חתירה לשוויון מהותי גם בתחום הכלכלי-חברתי (תנאי לקיום משטר דמוקרטי, שמאפשר רמת חיים סבירה ומחשבה חופשית). |
|
המדיניות הכלכלית בפועל |
הפרטה, הפחתת מיסים, קיצוץ קצבאות, צמצום הוצאות ציבוריות |
מיסוי, סבסוד, הגדלת קצבאות, הגדלת ההוצאה הציבורית, העדפה מתקנת |
מדינת רווחה
מדינת רווחה היא מדינה דמוקרטית מפותחת ומתועשת, המקיימת כלכלת שוק חופשי.
המדינה מכירה בזכויות האזרחיות, הפוליטית והחברתיות של תושביה; וכחלק מהן, מכירה בזכות הפרט לקבלת שירותי רווחה.
המדינה דואגת לרווחת אזרחיה, ע"י מתן שירותים ברמה נאותה ובמחירים סבירים במטרה להבטיח רמת חיים ראויה וצמצום פערים חברתיים.
מדינת הרווחה מקיימת מדיניות רווחה, אשר נעה בין:
- רווחה סלקטיבית – "רשת ביטחון", מתן סעד לנזקקים
לבין
- רווחה אוניברסאלית – הענקת שירותים חברתיים לכולם
היקפי הרווחה אינם אחידים ותלויים בהשקפת העולם של מקבלי ההחלטות וביכולתם הכלכלית.
כמו כן, רמת השירותים והקיפם משתנה ממדינה למדינה, ותלויה בגישתה החברתית-כלכלית.
ולפי הגישות במדינה הדמוקרטית:
מדינת רווחה לפי הגישה הליבראלית
מדינת רווחה צרה.
הפרט אחראי על עצמו, על התקדמותו בכלכלה ועל מעורבותו בתחרות בין האזרחים.
עם זאת, המדינה דואגת למינימום קיום הכרחי, למי שלא מסוגל לכך ("רשת ביטחון").
מדינת רווחה לפי הגישה הסוציאל-דמוקרטית
מדינת רווחה רחבה.
המדינה בעלת אחריות כלפי הפרט החי בה, ולכן עליה להעניק שירותים חברתיים-כלכליים רבים, כדי לקדם את הפרט וכדי לאפשר לכל אזרח בה לקדם את עצמו וליהנות מחירויותיו ("טרמפולינה").
גלובליזציה
תהליך בו נוצר שיתוף פעולה בין מדינות, שמאפשר מעבר חופשי על פני הגלובוס, של:
- סחורות
- שירותים
- רעיונות
- מידע
- אנשים
השלכות הגלובליזציה
- הפיכת העולם ל"כפר גלובלי" – מתרחש תהליך של התפוררות של תרבויות, והתמזגותן
עם תרבויות אחרות. תהליך זה מחליש את הקשר בין המדינה ללאום, ומחליש את
הרגש הלאומי.
- היווצרות כלכלה גלובלית – במערכת הכלכלה הגלובלית, פועלים ארגונים בין-לאומיים
(כמו קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי וכו'), בעלי השפעה כלכלית על המדינות
ועל המדיניות הכלכלית שמדינות נוקטות.
- הגירה מואצת – אזרחים רבים עוברים בין מדינות לצרכי עבודה, לימודים או תרבות.
ההגירה משפיעה על הרכב האזרחים במדינות, ועל אופי מדינת הלאום. בנוסף,
המהגרים חשופים לפגיעה בזכויותיהם וניצול ע"י מעסיקים וגורמים אחרים.
- שינוי במעמדה של המדינה המודרנית – מצד אחד, מעמד המדינה נחלש כי יכולתה
לשלוט באופן מלא על התהליכים הכלכליים בה פוחתת. מצד שני, יש האומרים
כי תהליך הגלובליזציה מעודד מדינות לחוקק חוקים מחמירים יותר בתחומי ההגירה, ובעקבות כך מעמד המדינה דווקא מתחזק.