הפרק מחולק לשני חלקים.
חלק ראשון – תשובתו של איוב לאלוהים:
לתשובת איוב יש שתי פרשנויות:
•איוב מודה בטעות שלו ששפט את אלוהים והתלונן על חוסר צדק – איוב מבין שהוא כלום לעומת אלוהים ושאינו יכול להבין את דרך פעולתו של אלוהים. הוא מבקש מאלוהים שיסלח לו על דבריו הקודמים.
•איוב נכנע לאלוהים אך עדיין מאמין שנעשה לו עוול – איוב בעצם מבין שאלוהים שולט בעולם לא לפי צדק.
חלק שני – סופו של איוב:
התקיים ויכוח בין איוב לחבריו:
•טענת חבריו – אלוהים מנהל את העולם בצדק ולכן דבר זה מראה על כך שאיוב חטא בעברו.
•טענצ איוב – אלוהים לא מנהל את העולם בצדק וטוען שהוא צדיק שלא חטא מעולם.
אלוהים פונה לאליפז התימני ואומר לו שהם לא דיברו עליו נכון, שני פרושים:
•אלוהים אומר לחבריו שהם טועים ואיוב צודק.
•אלוהים אומר לחבריו שהם טועים כמו איוב.
הפירוש הראשון מתאים יותר כי לאחר מכן אלוהים מבקש רק מהם לכפר על מעשיהם ולבקש את סליחתו של איוב.
אלוהים אומר לחבריו להקריב קורבנות ואומר שאם איוב יסלח להם הוא גם יסלח להם ולא יעניש אותם. איוב סלח והתפלל לחבריו ולכן אלוהים החזיר לו את כל הרכוש שהיה לו ואפילו הכפיל אותו.קרוביו של איוב מגיעים אליו גם כדי לנחם אותו וכל אחד מהם מביא מטבע.בנוסף הוא הכפיל גם את מספר בניו. לאיוב היו שוב שלוש בנות הפעם במעמד גבוה יותר מלפני ושמותיהן מראה על כך:
•ימימה – בעצם יונה לבנה.
•קציעה – סוג של בושם.
•קרן הפוך – איפה שהיו שמים איפור.
ניתן להבין גם שמעמדן היה גבוה כי איוב מוריש להם חלק מירושתו מה שלא היה נהוג בתקופה. הוא חי עוד מאה ארבעים שנים ואז מת בשיבה טובה.